<h1>מחזור ויטרי סימן שע"ה</h1>
<h2>דף לז:</h2>
ומברך ב"א י"י אלהינו מ"ה אקב"ו על נטילת לולב. ברוך אתה י"י אלהינו מ"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ומוליך ומביא ומעלה ומוריד. ומנענעו. והכי אמ' רב פלטוי גאון. מי שנוטל לולב לצאת בו חייב לברך עם נטילתם. שהלכה רווחת היא בישר'. כל המצות כולן מברך עליהם עובר לעשייתן חוץ מהטבילה. והמנענע בשעת נטילתו מברך עליו. ונוטלו ומנענעו ומחזירו למקומו. אבל שליח ציבור אוחזו בידו עד שיגמור את ההלל. כל אותם שבעה ימים. ומנענעין את הלולב בהודו לי"י. תחילה וסוף. פי' בסוף הפסוק בחסדו. ת'. וצריך להתיז סמ"ך של חסדו. דלא לישתמע חדו. ירושלמי. ויש אומ' בסוף. בהודו שני אחרי ברוך הבא. ת'. ובאנא י"י הושיעה נא. ואם שבת הוא אין נוטלין את הלולב משום דרבה. וקורין את ההלל. וגומרין את כל שמונה. והן מי"ח ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל. [ערכין י' ע"ב] ומברכין בהן לגמור את ההלל. כשם שבכל יום ויום חלוק בפרי החג. ואף באחרון גומרין. שרגל בפני עצמו הוא. ושמחת תורה. וזהו ובגולה עשרים ואחד יום ט' ימי החג. ושני ימים טובים של חג פסח. ושני ימים טובים של עצרת. ושמונת ימי חנוכה. ת'. שמאחר שהיה הנס גדל והולך כל ימי חנוכה הרי הוא כאילו חלוק בקורבנותיו. כשמונת ימי (חנוכה) [החג]. אבל שבעת ימי הפסח (אינו) [אינן] חלוקין ת'. קדיש כו'.
<h2>דף מו.</h2>
ומברך ב"א י"י אלהינו מ"ה אקב"ו על נטילת לולב. ברוך אתה י"י אלהינו מ"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ומוליך ומביא ומעלה ומוריד. ומנענעו. והכי אמ' רב פלטוי גאון. מי שנוטל לולב לצאת בו חייב לברך עם נטילתם. שהלכה רווחת היא בישר'. כל המצות כולן מברך עליהם עובר לעשייתן חוץ מהטבילה. והמנענע בשעת נטילתו מברך עליו. ונוטלו ומנענעו ומחזירו למקומו. אבל שליח ציבור אוחזו בידו עד שיגמור את ההלל. כל אותם שבעה ימים. ומנענעין את הלולב בהודו לי"י. תחילה וסוף. פי' בסוף הפסוק בחסדו. ת'. וצריך להתיז סמ"ך של חסדו. דלא לישתמע חדו. ירושלמי. ויש אומ' בסוף. בהודו שני אחרי ברוך הבא. ת'. ובאנא י"י הושיעה נא. ואם שבת הוא אין נוטלין את הלולב משום דרבה. וקורין את ההלל. וגומרין את כל שמונה. והן מי"ח ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל. [ערכין י' ע"ב] ומברכין בהן לגמור את ההלל. כשם שבכל יום ויום חלוק בפרי החג. ואף באחרון גומרין. שרגל בפני עצמו הוא. ושמחת תורה. וזהו ובגולה עשרים ואחד יום ט' ימי החג. ושני ימים טובים של חג פסח. ושני ימים טובים של עצרת. ושמונת ימי חנוכה. ת'. שמאחר שהיה הנס גדל והולך כל ימי חנוכה הרי הוא כאילו חלוק בקורבנותיו. כשמונת ימי (חנוכה) [החג]. אבל שבעת ימי הפסח (אינו) [אינן] חלוקין ת'. קדיש כו'.
ומצאתי כל מצוה שכת' בה לכם. מברכין מעומד. כגון לולב. וציצית. ומילה. בלולב כת' ולקחתם לכם (ויקרא כ"ג) בציצית כת'. והיה לכם לציצית (במדבר ט"ו) במילה כת' המול לכם כל זכר (בראשית י"ז) וכולהו ילפי' מעומר. דכת' וספרתם לכם (ויקרא כ"ג). מה להלן מעומד דכת' בקמה ודרשי' בקומה. אף כולן. ועוד כת' לעמוד (לשרת) לפני י"י [לשרתו] ולברך (בשמו) (דברים י'). איתקש ברכה לשירות. כך מצ'. ת'.
<h2>דף נו.</h2>
בחג הסוכות. ערבית שחרית ומנחה מתפלל אבות וגבורות וקדושת השם. אתה בחרתנו וכו'. וכשחל במוצאי שבת אומ' ותודיענו. והנה הוא בתפילת פסח. ותתן לנו וכו'. אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא וכו'. בדבר ישועה ורחמים חוס וחנינו וחמול ורחם עלינו והושיענו ומלטינו מכל צרה ויגון כי אל מלך חנון ורחום אתה. והשיאנו. י"י אלהינו את ברכת מועדיך וכו'. ואם שבת הוא חותם. מקדש השבת ישר' והזמנים. רצה ומודים שים שלום. ואם חל להיות בשבת. שליח ציבור היורד לפני התיב' ערבית אחר שסיים תפילת לחש אומ' ויכולו. וברכה מעין שבע. מגן אבות בדברו. וחותם ב"א י"י מקדש השבת. ואין צריך להזכיר של יום טוב. [שבת כ"ד ע"ב] וכן בכל המועדות שחלו להיות בשבת כך הוא סידרן שאין שליח ציבור מזכיר של יום טוב. שאלמלא שבת אין שליח ציבור יורד לפני התיבה ערבית לומ' ברכה מעין ז'. דהא בשבת תקנוהו חכמים. וזהו טעמו ופירושו. חוץ מלילי יום פסח הראשונים שאם חלו בשבת אין אומ' כלל ברכה מעין ז'. שמפני מזיקין דשכיחי נתקן לאומרן. ואמרי' בפ"ק דראש השנה [י"א ע"ב] ליל שמורים הוא לי"י לילה המשומר מן המזיקין. והולכים לבתיהם. ונכנסין בסוכה. ואוכלין ושותין בסוכה. וכך אומ' קידוש על הכוס. ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן. ברוך אתה י"י אלהינו מ"ה אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וקדשנו במצותיו ותתן לנו י"י אלהינו באהבה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום חג הסוכות הזה. זמן שמחתינו באהבה מקרא קודש זכר ליציאת מצרים כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים. מועדי קדשך בשמחה ובששון הנחלתנו. ברוך אתה י"י מקדש ישראל והזמנים. ברוך אתה י"י אלהינו מ"ה אשר קדשנו במצותיו וציונו לישב בסוכה. ברוך אתה י"י אלהינו מ"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ואם שבת הוא אומ' תחילה ויכולו. בורא פרי הגפן. ואשר בחר בנו. ומוסיף בה. ותתן לנו י"י אלהינו באהבה שבתות למנוחה ומועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום המנוח הזה ואת יום חג הסוכות הזה זמן שמחתינו באהבה מקרא קודש זכר ליציאת מצרים כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים שבת ומועדי קדשך בשמחה ובששון הנחלתנו ב"א י"י מקדש השבת ישר' והזמנים. לישב בסוכה. שהחיינו. ובברכת המזון מזכירין יעלה ויבא בבונה ירושלים. בשחרית הולכין לבית הכנסת. ומתפללין כתפילת ערבית. ולשיגיע שליח ציבור להמברך עמו ישר' בשלום. נוטל לולב בימין ואתרוג בשמאל. ועומד ומברך. ת'.
